ארבעת המינים - דבר תורה - מבוסס על דברי הרב שלמה אבינר.

ידוע הדרוש שדרשו חז"ל בעניין ארבעת המינים בסיטונאות, שנמשלו ד' המינים לארבעה סוגי יהודים. (ויקרא רבה ל, יב) ישנם יהודים שיש בהם תורה ומצוות הנמשלים לאתרוג שיש לו טעם וריח. הלולב, פרי התמר, אמנם טעם יש לו, אך אין לו ריח, וכך ישנם יהודים שיש בהם תורה אבל אין בהם מצוות. ישנם יהודים הדומים להדס שיש לו ריח אבל אין לו טעם, אלו יהודים המקיימים מצוות אך אינם לומדים תורה. הערבה, אין לה ריח ואין לה טעם, כן ישנם יהודים בלא תורה וללא מצוות. יבואו אלה, ויכפרו על אלה – ויעשו אגודה אחת.
מסביר הרמח"ל בספרו 'מסילת ישרים', (סוף פרק יט) שאין רצונו של הקב"ה שיהודים יבדלו זה מזה. אלא, יכפרו אלו על אלו. כלומר, אם אתה כאתרוג, מלא תורה ומצוות, אין זה כדי להתנשא על אחרים ולומר שהם אינם טובים. אתה אתרוג לכל עם ישראל. הרמח"ל עוסק בזה גם בפרק על הפרישות. הוא כותב שלא כל יהודי יכול להיות פרוש, כי זו מדרגה גבוהה מאוד, אבל אי אפשר שלא יהיו בעם ישראל פרושים, והם פרושים לכל היהודים הנתלים במדרגתם.
ישנו סיפור המובא ב'בית יוסף' (או"ח תרנא) שפעם רבי מנחם רקנתי חלם בלילה שהוא רואה את שם י-ק-ו-ק כך: י-ק-ו לחוד, וה'ק' לחוד, ותפעם רוחו, ולא ידע את פשר החלום. בבוקר הוא ראה שיש שם אורח אחד המחזיק שלושה מינים ביד אחת ואתרוג בידו השנייה, ואינו מחברם. ע"פ הנסתר ד' מינים הינם כנגד ד' אותיות של שם השם. מי שמפריד בין ארבעת המינים מפריד בין שם השם. מי שמפרד בעם ישראל, זה שווה לפירוד בתוך שם השם. וכן מובא בדרשות של רבי דוד טעביל ממינסק, בעל נחלת דוד (בית דוד דרש ו מובא בעולת ראיה ח"ב עמ' תסח). וכן כתוב במדרש על ד' המינים, שאמר הקב"ה: אם אתם עושים אגודה אחת, אני מתעלה.

הכל תלוי באחדות עם ישראל

ולא נפסיק לדבר על החשיבות של אחדות עם ישראל. רבנו הרב צבי יהודה, היה חוזר וחוזר וחוזר על דברים חשובים.
אנשים אומרים: הגיע הזמן שתהיה אחדות במחנה. ב"ה, סוף סוף מצאנו אידיאל שמוסכם על כולם. רק נשאר לברר פרט אחד קטן: מי זה המחנה? יש הרבה מחנות, וכל אחד צועד עם הדגל הגדול שלו ועם החצוצרה הקטנה שלו. כל מחנה חושב שהוא כל האמת, כל הצדק, והאחרים במחנות האחרים הם בני דת אחרת. לכן, אם כל אחד מציע מחנה, גם אני מציע מחנה. המחנה שאני מציע זה מחנה כל עם ישראל. זה המחנה האמיתי. אל תאמר שבך כל האמת וכל הצדק, הכל נמצא בתוך כל עם ישראל, והכל נצרכים. מה שהאתרוג מעולה יותר משאר המינים כיון שיש לו טעם וריח, זה לא מועיל, אינך יכול לקיים את המצווה עם ארבעה אתרוגים אלא דווקא עם כל ד' המינים. ריבונו של עולם חילק את הכישרונות בין כולם ומי שנראה ריק, אולי אינו ריק, שהרי חכמים אמרו (סנהדרין לז, א) שאפילו הריקנים בעם ישראל מלאים מצוות כרימון.

המלצות: הסרט של יונה | סירוב פקודות צה"ל | מכבי תל אביב | מרקוביץ וגודלייט עו"ד